קצת כמו הגה שיש לו נטייה קלה הצידה, ישנם כוחות שאינם ידועים לנו לגמרי, אך הם מניעים את חיינו וגורמים לנו להתקל באותם מצבים ולחוות את אותן מצוקות שוב ושוב. אנחנו מופתעים כל פעם מחדש, על אף שמתקבלים רמזים לכך שיש דפוסים קבועים שאנו מועדים לפעול בהם. הרמזים האלו עולים בתחושות והשערות, שלפעמים אין לנו הכוחות או התנאים להכיר בקיומם באופן מלא.

לתפיסתי, בטיפול דינאמי מתחילים להרכיב, ביחד, את הרמזים האלו, החלקים המפוזרים של מה שמתרחש בעולם הפנימי לכדי תמונה. עצם ההרכבה של הפאזל, למשל סימון של דפוסים שחוזרים ביחסים עם אחרים, היא מרכיב מרכזי בעבודה הטיפולית. המטרה היא להפוך את מה שמניע אותנו לברור, לגלוי, לאפשר דיאלוג איתו, ועל ידי כך להגביר את  החופש לבחור כיצד לחיות.

טיפול דינאמי (זהו בעצם "הטיפול הפסיכולוגי" כפי שנהוג לתפוס אותו) עוסק באיסוף תחושות, מחשבות ואירועי יום יום לכדי סוגיות מרכזיות ולהתמודדות עמן. זהו טיפול עומק מכיוון שהוא נוגע במרכיבים מרכזיים של האישיות והחוויה.​
 

שני מרכיבים בסיסיים והכרחיים של פסיכותרפיה דינאמית בעיני, הם הקשר הטיפולי והמסגרת הטיפולית. יש חשיבות מרכזית לעובדה שישנו מרחב בטוח, יציב וקבוע, שבו ניתן להעלות תחושות ומחשבות באופן חופשי, וזאת מול דמות יציבה ולא שיפוטית הרוצה בטובת המטופל. עצם המפגש עם תחושות וקשיים שעולים בחיי היום- יום, כשהוא מתרחש בחדר הטיפול, מקבל אופי טיפולי בפני עצמו והופך לכלי לשינוי.
 

אני מאמין שה"מפגש" בין שני האנשים שנוכחים בחדר הוא התנאי הבסיסי לעבודה הטיפולית, ולכן נוכחות רגשית הן של המטופל והן של המטפל היא הכרחית בכדי ליצר תהליך טיפולי בריא ומשמעותי.​

​

עקרונות אלו, המאפיינים את הפסיכותרפיה הדינאמית, משמעותיים עבורי  באותה מידה גם בעבודה קוגניטיבית-התנהגותית(CBT) ממוקדת בסימפטום, בליווי הורים וכמובן בטיפול במתבגרים.