אנחנו חיים בתקופה שבה הציפייה שלנו ושל הסביבה מאיתנו היא לתפקוד גבוה ואיכותי, וזאת בהרבה יותר חזיתות מבעבר.
בעבודה, בעבור רבים, השאיפה היא להיות בעל מקצוע טוב, אך במקביל להתקדם. להרוויח טוב ובמקביל למצוא עניין וגם ערך ומשמעות. אנחנו מחפשים לקיים זוגיות טובה שכוללת תקשורת, חיי מין זמן איכות והורות משותפת. אנחנו שואפים להיות הורים טובים. להצליח לשים גבולות, "לראות" את הילדים. לבלות איתם ולהצליך לחנך ולגדל להמנע מהקשיים שאנחנו חווינו.במקביל רבים מתפקדים בטיפול בהורים מבוגרים או סועדים בן משפחה אחר. גם את זה אנחנו מנסים לעשות באופן יעיל אך משמעותי. בנוסף, אנחנו רוצים לפתח את עצמנו, לקיים תחביבים, חיי חברה ועוד.

כשפורשים את כל אלו מתברר שהצטיינות בכל החזיתות היא פשוט בלתי אפשרית. השאיפה הלא-מודעת להצליח "לג'נגל" בין כל אלו יוצרת מצב של סטרס-לחץ מתמיד. אפשר לקרוא ללחץ הזה חרדה.

כמו כל אנרגיה גם  האנרגיה הזו לא נעלמת, היא חייבת להתפרץ איפהשהו.

האפשרויות מגוונות:
- התקפי חרדה - האנרגיה נאצרת בפנים והמתח לא מודע. לפעמים משום מקום עולה תחושה של חרדה עצמתית, רבים חווית אותה כפחד למות או להשתגע. התקפי החרדה משתקים מכיוון שאינם ניתנים לצפייה ולעיתים קרובות מביאים איתם שורה של המנעויות שנועדו להגן על האדם מפני חוויה נוספת של התקפים אלו. 

- התקפי זעם- כמו התקף חרדה, רק מושלך החוצה- על הסביבה הקרובה בדרך כלל. טריגרים קטנים מביאים לתחושה של זעם עצום, הגוף נדרך למצב של מלחמה- fight or flight, וההתפרצות הופכת למפחידה הן למי שמתפרץ והן לסביבה.
התקף זעם הוא לא רק צעקה או אלימול פיזית יכול להיות גם מתקפה של ביקורתיות כלפי עובדים , בני זוג או ילדים. העיקרון הוא שהסטרס העצום שאצור בפנים משתחרר דרך ההתקף, אך משאיר תחושת אשמה וחוסר שליטה ופוגע ביחסים עם הסביבה.

-מחלות פסיכוסומטיות - רבים שאינם מוצאים דרך אחרת להביע את מצוקתם ונמצאים במצבי סטרס מוצאים את הביטוי למצוקתם במחלות שונות. מדובר במחלות וכאבים אובייקטיבים שהסיבה להתפרצות ולהתלקחויות שלהם היא המתח הרב שהאדם מצוי בו. בין מחלות אלו- כאבי ראש, כאבי גב , מחלות עור כגון אקזמה, מחלות מעי (קרוהן) ומחלות אוטואימוניות אחרות.
איך מטפלים?
אני רואה בכל הדרכים שתוארו לבטא חרדה, הזדמנות משמעותית.

זהו רגע בו הגוף אומר לנו שהגיע הזמן להערכה מחדש, להתבוננות ולשינוי:

• בשלב הראשון נעזרים בכלים קוגניטיביים התנהגותיים- CBT ובמיינדפולנס בכדי לתעדף, להתמודד עם החרדה, הזעם והכאב ולווסת את הרגשות העצמתיים.

• בשלב השני מתחילים לבחון את מאזן העומסים, הציפיות המופנמות בהווה ובעבר ומתחילים לעסוק במסלול שהביא לעומס היתר, ובאופן בו ניתן לשנות אותו.