טיפול קוגניטיבי- התנהגותי (Cognitive-Behavioral Therapy) משלב עבודה משותפת של המטפל והמטופל בכדי להקל על קושי  ממוקד. הטיפול מבוסס על ההנחה  שישנה השפעה הדדית של 4 גורמים על החוויה שלנו :

​

מחשבות - רגשות - גוף - התנהגות

​

מחשבות יכולות להשפיע על הרגש ועל הגוף. לדוגמה- אני במטוס, ומתחיל לחשוב ולדמיין אסונות אפשריים. כמעט מיד אתחיל לחוש חרדה, ובמקביל הגוף יגיב בהתאם: הדופק יואץ, הנשימה  תהפוך למהירה, אחוש כאב בבטן או מחנק בגרון.

המצב הגופני יכול להשפיע על המחשבה והרגש. למשל- כאשר אני רעב או עייף, אנשים עלולים להראות עויינים יותר, אני אפרש מצבים כמתוחים יותר מאשר לאחר שינה טובה.

הפעולה מושפעת ממה שאנחנו חושבים ומהתחושות שלנו. אנחנו יכולים לבחור, למשל, להמנע מנסיעה ברכב, מכיוון שהמחשבות והתחושות שלנו מאותתות שיש כאן סכנה, ולכן המנעות היא הפעולה הנכונה.

​

יש לנו גישה אל המחשבות והתחושות הגופניות שלנו. אנחנו יכולים לבחור היכן למקד את הקשב שלנו, ויכולים להשפיע על המתח שאנו חשים בגוף. אנחנו יכולים גם לנסות לפעול אחרת וכך ללמד את עצמנו שהמחשבות והתחושות לא תמיד מייצגות את המציאות באופן שמקדם אותנו.

 לרגש לא ניתן לגשת באופן ישיר, אך הוא מושפע מגורמים אלו- מהפירוש שניתן לתחושות שלנו, מהמחשבות שמלוות אותנו וממה שאנחנו לומדים על המציאות כתוצאה מהבחירות ההתנהגותיות שלנו.

​

ישנם קשיים ממוקדים כגון התקפי חרדה וחרדות ספציפיות (למשל חרדה מבחינות, נהיגה, דיבור מול קהל, חרדה חברתית), שבהם העבודה שממוקדת במחשבות ובתגובה הגופנית אליהן, יעילה ביותר.

​

CBT דורש מעורבות מעט שונה מהמטופל, מאחר והטיפול נמשך גם בין הפגישות, במשימות שנועדו להחזיר את השליטה בתגובה הגופנית, ולשפר את היכולת להתמודד עם מחשבות שאינן מועילות לנו.

​

מיינדפולנס (Mindfullness ) היא גישה המתמקדת ב'קשיבות'- מיקוד תשומת הלב באופן מכוון שאינו שיפוטי, לתחושות וחוויות המתרחשות ברגע. עבודה  כזו מאפשרת להבחין בטבע המשתנה ללא הרף של המציאות והחוויה האנושית.

אחת הסיבות לכך שבשנים האחרונות המיינדפולנס הפכה לחלק משמעותי בCBT, היא שרבות מהפרעות החרדה סובבות סביב חוויה של איבוד שליטה. אנחנו מנסים לוודא ללא הרף שהמציאות לא תפתיע אותנו, על אף שאין לנו את היכולת להשפיע על המציאות ברמה כזו. מתוך כך נוצר תסכול רב וחרדה מוגברת.

מיינדפולנס מאפשרת לחוות ולנסות להעמיק את היכולת לקבל את העובדה שהשליטה שלנו בעולם מוגבלת. מתוך כך ניתן להרחיב את חופש הפעולה ולהפחית את תחושת החרדה שנובעת מאשליית השליטה .

​

לטעמי יש השקה רבה בין מרכיבים מעולם הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי לטיפול הדינאמי, ולעיתים קרובות עבודה בCBT יכולה להתרם מהסתכלות דינאמית וההיפך.  העקרון המרכזי שעומד בראשי אינו הגישה הטיפולית שנבחרה, אלא חיפוש אחר האמצעי הטוב ביותר להשיג מטרות  שהוצבו בהקשר לטיפול ולאופי המסויים של מי שהגיע לבקש עזרה. מסיבה זו, עבורי, הגישות השונות מחוברות, והקשר בינהן הכרחי . (על  טיפול פסיכודינאמי)